ביקור בלאהסה – עיר בין הזמנים

טיבט. חבל ארץ המשלב תרבות עתיקת יומין, נופים מטריפי חושים ואווירת מסתורין מחשמלת. על אף האמור לעיל ועל אף האזור המבודד בו היא שוכנת, טיבט עוברת בשנים האחרונות שינוי עצום, שינוי אשר נגלה לעין כבר מחלון המטוס בעת הנחיתה – עיר מודרנית בעלת כבישים רחבי ידיים, מנהרות, בניינים גבוהים וצבעוניים…המערב הגיע במלוא העוצמה לטיבט הרחוקה.

מרבית התיירים ילונו בעיר העתיקה של לאהסה, אותו חלק המשמר את המקדשים, הבנייה המסורתית, את הרוכלים, האופים, הקצבים, הירקנים ומעט מן האווירה של פעם…אך כדי להגיע אל העיר העתיקה ‘תאלצו’ לעבור דרך העיר החדשה, אותו חלק מודרני להפליא אשר מפותח ללא הרף ע”י סין – מלונות פאר, קניונים, חנויות מותגים, רשתות מזון מהיר היישר מאמריקה, מסכי ענק משוכללים המשדרים פרסומות ללא הרף…מערב לכל עניין ולכל דבר.

יש גם 'אבל' גדול…ברגע בו תחצו את הגבול הדמיוני בין העיר החדשה לאחותה העתיקה, כאילו היה זה קסם של ממש, אתם תעברו לעולם אחר. עולם תוסס, צבעוני ומלא חיים, עולם של תרבות המזרח במלוא הדרה, עולם הנאבק בכל סממני המערב החודרים אליה ללא הרף. 

בלב העיר העתיקה נמצא המקום המרתק ביותר בעיר הבירה, מרתק אף יותר מסמלה המוכר ביותר של העיר –  ארמון פוטלה המרשים, מקום  זה עונה לשם ‘מקדש ג’וקהנד’. המקדש אשר נוסד במאה השביעית לספירה, מהווה את הלב הדתי והתרבותי של לאהסה. המוני מאמינים, קטנים כגדולים, מקיפים את המקדש ללא הרף, חלקם בצעידה וחלקם תוך כדי השתטחות על הרצפה. אחת החוויות המיוחדות ביותר שתוכלו לחוות בלאהסה היא פשוט להקפת המקדש יחד עם המאמינים, תוכלו להיטמע בין הצועדים האוחזים גלגלי תפילה המכילים מנטרות בודהיסטיות, לפסוע לצד באים בימים עם פנים חרושות קמטים וסימני חיים. 

לאורך מסלול ההליכה פרוסות להן חנויות רבות המוכרות אביזרי דת ולבוש – החל מגלימות נזירים מסורתיות, דרך גלגלי תפילה ועד לפסלוני ופסלי בודהה בגדלים שונים. המקומות המיוחדים ביותר הנם בתי תה מסורתיים שהישיבה בהן היא חוויה בפני עצמה – את התה מקבלים בתרמוסים עצומים ועוברים לפינת הישיבה העמוסה בעוברי אורח ובעולי רגל מסבירי פנים (אך לרוב ללא שליטה בשפה האנגלית….:-))

ויש גם חוויית קניות, ולא מדובר על הקניונים עמוסי חנויות היוקרה אלא דווקא על חווית הקניות המקומית, לא זו המיועדת לתיירים, אלא המקום בו תושבי לאהסה קונים את חמאת היאק, את מיני הירקות, עוגיות וממתקים, בגדים ואביזרים לבית…החוויה מחכה לכם במרחק הליכה קצר מן המקדש… מרכז הסחר המקומי אוצר בתוכו חוויית רוכלות צבעונית במיוחד – גושים עצומים של חמאה וגבינות המונחים לצד שלל מיני ירק, דוכנים על גבי דוכנים המוכרים שעונים, רמקולים ואביזרים לטלפון ולמחשב, דוכנים בלתי נגמרים העמוסים בבגדים ובמעילים ובעיקר אווירה תוססת ושוקקת חיים.

אגב, מהר מאוד תגלו שחציית כביש בלאהסה היא חוויה מפוקפקת במיוחד – הכבישים עמוסים בטירוף, הרמזורים האדומים הם בגדר המלצה בלבד וכאשר תחצו את הכביש כלח הרכב יגבירו מהירות במקום לעצור לכם למעבר בטוח…תזכרו: הדרך הנכונה והבטוחה לחצות כביש בלאהסה היא פשוט להיצמד למקומיים בעת המעבר…הם כבר מתורגלים🙂

ואם בתחבורה עסקינן…הנה המלצה – המתינו לתום הלימודים בבית הספר המקומי…נחילי הורים רכובים על קטנועים מגיעים אל בית הספר ומרכיבים בערך את כל משפחתם על קטנוע קטן…תעצמו את העיניים ותחשבו לרגע – זוג הורים יחד עם 2-3 ילדים על גבי קטנוע אומלל….בלאהסה זו מציאות יומיומית.

אי אפשר לכתוב על לאהסה מבלי לציין את סמלה המסחרי של העיר – ארמון פוטלה היפהפה.  לאורך דורות רבים היה ארמון פוטלה מקום המשכן של הדלאי-למה, הדמות הרוחנית החשובה בקרב הבודהיסטים ומנהיגה הפוליטי של טיבט. בשנת 1959 נאלץ הדלאי-למה הנוכחי לברוח לדרמסלה אשר בהודו וכיום הארמון מתפקד למעשה כסוג של מוזיאון. אף על פי כן מאות ואלפי מאמינים טיבטים מקיפים מדי יום את הארמון באדיקות. האמת חייבת להיאמר – חובבי ארכיטקטורה, אמנות ותרבות יתענגו מכל רגע ורגע מן הארמון – ציורי קיר מרהיבים וצבעוניים, גילופים וארכיטקטורה מיוחדת ולמעלה מ-200,000 פסלים(!!!) אשר יחכו לכם בכל פינה🙂

עד כמה שלאהסה היא עיר מטריפת חושים אשר תעניק לכם חוויה שונה מכל מה שהכרתם, אסור לשכוח שהיא רק השער לחבל ארץ שהוא אולי המרתק בתבל…אבל על כך נספר לכם בפעם אחרת….:-)