מלאווי – הלב (והחיוך) החם של אפריקה

 מלאווי – הלב (והחיוך) החם של אפריקה

מלאווי

מלאווי היא אולי אחת המדינות העניות ביותר בעולם אך דבר אחד בטוח – היא זכתה שלא לחינם בכינוי ‘הלב החם של אפריקה’. האנשים במלאווי הם אולי השמחים והמסבירי פנים ביותר אשר פגשתי עד כה במסעותיי בעולם. צריך לבקר כדי להבין, צריך להגיע בשביל לחוות – צריך פשוט להיות שם.

מלאווי
מלאווי

בדומה לכל מדינה, בעולם בכלל ובאפריקה בפרט, יש במלאווי אטרקציות רבות מספור – אגם מלאווי העצום והיפהפה (האגם השלישי בגודלו באפריקה והתשיעי בגודלו בעולם כולו),  שמורות טבע פראיות וכמעט שלא מתויירות, מסלולי הליכה נהדרים לצד טרקים נפלאים, כפרים מסורתיים שהזמן כמעט ולא הטביע בם את חותמו ועוד…אך שום דבר מן האמור לעיל אינו משתווה להיכרות ולמפגשים עם התושבים המקומיים. 

חיוכים בכל פינה
חיוכים בכל פינה

קחו למשל מקרה שחוויתי ממש בתחילת מסעי במלאווי –  ביומי השני במלאויי הגעתי לעיר מנגוצ’י אשר בה נערך פסטיבל המוזיקה המפורסם ‘LAKE OF STARS’  ממש על גדות האגם. בפסטיבל מופיעים אמנים רבים מכל רחבי אפריקה והוא אולי אחד הפסטיבלים האחרונים בעולם בו ניתן לחוות אווירת הפסטיבלים התמימים של פעם…קבוצות תרמילאים ממלאים את החוף בו נערך הפסטיבל, שרים, רוקדים, שותים וצוברים חוויות. בכל אופן מכיוון שהגעתי לפסטיבל די ברגע האחרון המקום בו לנתי היה במרחק נסיעה של עשר דקות-רבע שעה ממתחם הפסטיבל. באמצע הלילה, כאשר רציתי לחזור אל החדר, גיליתי שאין תחבורה פעילה. מקומיים אמרו לי שעליי לצעוד אל הכביש –  מרחק של רבע שעה הליכה באזור מבודד וחשוך לחלוטין. התחלתי לצעוד בחושך מוחלט כשרק הפנס שעל ראשי מאיר לי את השביל כאשר לפתע הגיח אליי אדם כאילו משום מקום. בכל מקום אחר הסיטואציה הייתה הרבה יותר ממלחיצה אך לא במלאווי. אותו אדם ניגש אליי בחיוך רחב ובאנגלית רצוצה שאל למה אני מסתובב לבד בחושך והאם אני צריך עזרה… מעבר לכך שהוא הוביל אותי כל הדרך אל מונית-אופניים (מצאתי את עצמי באמצע הלילה בנסיעה של קרוב לשעה  במושב אחורי של אופניים…חוויה!) הוא דאג לוודא שאותו רוכב ‘מונית-אופניים’ אמין ושאוכל לנסוע אתו בבטחה. החוויה המיוחדת הזו הייתה רק יריית הפתיחה בהיכרות שלי עם האוכלוסייה המקומית – אוכלוסייה שתמיד מקבלת את פניך בחיוך רחב ותמיד שואלת ומתעניינת כיצד אפשר לעזור והאם טוב ונעים לך במלאווי…:-)

הפארק הלאומי ליוונדה. 

למרות העוני הרב השורר במלאווי (בכל מקום ישאלו אתכם האם נותרו לכם בתיק דברים שאתם לא צריכים כמו דיאודורנט, שמפו, משחת שיניים וכו’…המצב גרוע עד כדי כך) היא נחשבת לאחת המדינות הבטוחות ביותר באפריקה ולא פחות חשוב מכך כמדינה הכי ידידותית למטייל ולא רק באפריקה. 

בכל פינה במלאווי תוכלו לשמוע צהלות ילדים המשחקים בחוץ, המחייכים וצוחקים בפה מלא, מתפלשים בבוץ על שפת האגם בצרחות של כיף, משתכשכים במים בהנאה גלויה, מאלתרים כדורגל מערימה של ניירות ושקיות וכמובן מנופפים לשלום לכל רכב, סירה או הולך רגל החולף על פניהם…:-)

מראות ילדים משחקים וצוחקים ילוו אתכם לאורך כל הדרך
מראות ילדים משחקים וצוחקים ילוו אתכם לאורך כל הדרך

ואם החביבות הטבעית אינה מספקת הרי שבכל מקום היא התגברה שבעתיים ברגע שסיפרתי שאני מישראל…האוכלוסייה במלאווי היא אוכלוסייה נוצרית אדוקה אשר עבורה ארץ הקודש היא משהו מיוחד מאוד הנמצא עמוק בלב. הם תמיד צמאים לשמוע על ירושלים ועל כל המקומות הקדושים לנצרות ועבורם ביקור בארץ ישראל הוא משאת נפש של ממש.

השילוב בין ארץ מהממת לשמחת חיים כל כך מרגשת ומדבקת מובילה למסקנה הברורה – אין לי שמץ של ספק שעוד אשוב ואחזור אל מלאווי ולא רק בכדי להידבק בעצמי באותה שמחה יוצאת דופן:-)

קובי

Related post

דילוג לתוכן